Le texte Le vocabulaire Les révisions
Rosh Hashanah
Daf 11b
עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ וְגוֹ'''.
Traduction
And immediately afterward it is written: ''This He ordained in Joseph for testimony, when he went out over the land of Egypt'' (Psalms 81:6), implying that Joseph’s release from prison took place on Rosh HaShana.
Rachi non traduit
עדות ביהוסף שמו. בתריה דההוא קרא כתיב דכי חק לישראל:
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם — כְּתִיב הָכָא: ''וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם'', וּכְתִיב הָתָם: ''הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ''.
Traduction
It was also taught in the baraita: On Rosh HaShana our forefathers’ slavery in Egypt ceased. From where is this known? It is written here: ''And I will bring you out from under the burdens of Egypt'' (Exodus 6:6); and it is written there, with regard to Joseph: ''I removed his shoulder from the burden'' (Psalms 81:7). From here it is derived by verbal analogy between the two instances of the word ''burden'' that just as Joseph was released from prison in Tishrei, so too, the slavery of our forefathers in Egypt ended in Tishrei.
Rachi non traduit
הסירותי מסבל שכמו. ביוסף כתיב בתר עדות ביהוסף:
בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ — כִּדְאִיתָא. בְּתִשְׁרִי עֲתִידִין לִיגָּאֵל — אָתְיָא ''שׁוֹפָר'' ''שׁוֹפָר''. כְּתִיב הָכָא: ''תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר'', וּכְתִיב הָתָם: ''בְּיוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל''.
Traduction
It was taught in the baraita: In Nisan our forefathers were redeemed from Egypt, as it is explicitly stated in the Torah. The baraita continues: In Tishrei in the future the Jewish people will be redeemed in the final redemption. This is derived by means of a verbal analogy between one instance of the word shofar and another instance of the word shofar. It is written here, with regard to Rosh HaShana: ''Sound a shofar at the New Moon'' (Psalms 81:4), and it is written there, with regard to the final redemption: ''And it shall come to pass on that day, that a great shofar shall be blown'' (Isaiah 27:13).
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל — מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ''לֵיל שִׁמּוּרִים'' — לַיִל הַמְשׁוּמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית.
Traduction
It was also taught in the baraita: Rabbi Yehoshua says: In Nisan our forefathers were redeemed from Egypt; and in Nisan in the future the Jewish people will be redeemed in the final redemption. The Gemara asks: From where do we derive that the final redemption will be in Nisan? The verse states: ''It is a night of watching for the Lord for bringing them out from the land of Egypt; this is the Lord’s night of watching, for all the children of Israel throughout their generations'' (Exodus 12:42). This teaches that the night of Passover is a night that has been continuously watched, i.e., set aside for the purpose of redemption, from the six days of Creation, and it will continue to be so until the final redemption.
Rachi non traduit
המשומר ובא. לגאולה:
וְאִידַּךְ: לַיְלָה הַמְּשׁוּמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין.
Traduction
The Gemara asks: And how does the other tanna, Rabbi Eliezer, understand this verse? He derives from it that this is a night that is continuously watched and protected from demons, meaning that demons have no power on the first night of Passover.
Tossefoth non traduit
לילה המשומר ובא מן המזיקין. ורבי יהושע תרתי שמעת מינה דכולהו מודו דמשומר מן המזיקין כדמוכח בערבי פסחים (פסחים דף קט:) דתקון ד' כוסות ולא חייש אזוגות:
וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּתַנְיָא: ''בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ'', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אוֹתוֹ הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּאִיָּיר הָיָה, יוֹם שֶׁמַּזַּל כִּימָה שׁוֹקֵעַ בַּיּוֹם וּמַעְיָנוֹת מִתְמַעֲטִין. וּמִתּוֹךְ שֶׁשִּׁינּוּ מַעֲשֵׂיהֶן, שִׁינָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהֶעֱלָה מַזַּל כִּימָה בַּיּוֹם, וְנָטַל שְׁנֵי כּוֹכָבִים מִכִּימָה וְהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם.
Traduction
And Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua follow their lines of reasoning, as they disagreed about this same issue in another context as well. As it is taught in a baraita: ''In the six hundredth year of Noah’s life, in the second month, on the seventeenth day of the month, on that day were all the fountains of the great deep broken open, and the windows of heaven were opened'' (Genesis 7:11). Rabbi Yehoshua says: That day was the seventeenth of Iyyar, the second month of the year counting from Nisan, which is the day that the constellation of Kima sets during the day and the season that the springs diminish with the increased heat. But because the people of the generation of the flood changed their actions for the worse, the Holy One, Blessed be He, changed for them the acts of Creation, and instead of Kima setting, He caused the constellation of Kima to rise during the day and He removed two stars from Kima, and in this way He brought a flood to the world.
Rachi non traduit
ואזדו לטעמייהו. רבי אליעזר ור' יהושע דלר' אליעזר בתשרי נברא העולם דמתשרי מתחילין מנין שני הדורות לפיכך מבול על כרחך במרחשון ירד וי''ב חדש היה ובחדש השני בשבעה ועשרים שיבשה הארץ במרחשון היה לשנה הבאה ובתשרי שלפניו חרבו המים מעל הארץ שנעשית הארץ כמין גריד ולא יבשה לגמרי ובו התחלת שנת שש מאות ואחת שנה כדכתיב ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש והוא תשרי ומדלא קרי ליה אחת ושש מאות עד השתא שמע מינה אין מנין הדורות מניסן שאם מניסן מתחילין למנותן היה לו לכתוב ותנח התיבה באחת ושש מאות שנה בחדש השביעי על הרי אררט שכבר נתחדשה שנה מניסן שהרי אותו חדש שביעי סיון היה והוא שביעי להפסקת גשמים כמו ששנינו בסדר עולם וההיא ר''א היא שכשאתה מונה משבעה עשר במרחשון מאה ותשעים יום ארבעים לימי הגשמים ומאה וחמשים שגברו על הארץ נמצאו כלים באחד בסיון ואותו יום התחילו לחסור שנאמר ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום והיו הלוך וחסור עד חדש העשירי והוא אב שהוא עשירי לירידת גשמים ובאחד באב נראו ראשי ההרים בשני חדשים חסרו ט''ו אמה שהיו ההרים מכוסים מים שנאמר (בראשית ז':כ') חמש עשרה אמה למדת שחסרה אמה לארבעה ימים והתיבה היתה משוקעת במים אחת עשרה אמה ולא היתה צפה על ראש ההר אלא ד' אמות גובה לפיכך נחה בי''ז בסיון ולר' יהושע דאמר בניסן נברא העולם וממנו מתחילין מנין שני הדורות ירד המבול באייר ושביעי שנחה בו התיבה הוא כסליו ולא מנה לך הכתוב חדוש שנה לפי שאין השנה מתחדשת אלא בניסן ויש פותרין ואזדו לטעמייהו מדאמר ר''א בחדש שני מרחשון אית ליה בתשרי נברא העולם והוי מרחשון שני לחדש שהתחילו בו שנת שש מאות דאי לאו הכי למאי קרי ליה שני אם לסדר חדשים הא אמרינן ניסן ר''ה לחדשים ולאו מילתא היא דאי מדקרי ליה שני שמעינן דבתשרי נברא העולם א''כ מאי פריך לקמיה בשלמא לר' יהושע היינו דכתיב שני אלא לרבי אליעזר מאי שני הא מהכא יליף שני לבריאת עולם הכי גרסינן בסדר עולם ר' יהושע ברישא והדר ר' אליעזר ר' יהושע אומר אותו היום י''ז באייר היה יום שמזל כימה שוקע ביום ר''א אומר אותו היום י''ז במרחשון היה יום שמזל כימה עולה ביום גלגל חמה עגול הוא חציו למעלה מן הקרקע וחציו למטה מן הקרקע ושנים עשר מזלות קבועין בו וזה סדרן טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים וסימניך טש''ת סא''ב מע''ק גד''ד ששה מהן שקועין למטה וששה מהם למעלה וכשהגלגל מגלגל זה עולה מצד זה והראשון שבצד האחר שוקע וכן לעולם ושתי שעות שוהה המזל בעלייתו וכן שכנגדו בשיקועו שיהו כולן משמשין בכ''ד שעות של יום ובניסן לעולם טלה מתחיל לעלות לאור הבקר מע''ק גד''ד למעלה בלילה טש''ת סא''ב למטה לאור הבקר מתחיל טלה לעלות ומאזנים לשקוע לסוף ב' שעות טלה כולו עולה ומאזנים כולו שוקע אחר שתי שעות מתחיל שור לעלות ועקרב לשקוע וכן כולן כל חדש ניסן באייר שור מתחיל לשמש ביום כל ימי אייר ובשתי שעות הראשונות גומר עלייתו שניות תאומים שלישית סרטן רביעית אריה חמישית בתולה וששית מאזנים וכן כולן נמצא טלה עולה בשתי שעות אחרונות בלילה וכל היום הוא שוקע וכימה הוא זנב טלה והמבול ביום ירד ודרך נקב שתי כוכבים שנטלו מכימה שהוא מזל שיש בו כוכבים הרבה ומניין שהמבול התחיל לירד ביום שנאמר בעצם היום הזה בא נח (בראשית ז':י''ג) והוא מקטני אמנה היה ולא נכנס לתיבה עד שירדו מים ודחקוהו ליכנס שנאמר מפני מי המבול והוצרך לשנות סדר בראשית והעלה זנב כימה ביום ונטל שני כוכבים ממנו ומעיינות מתמעטין בחמה ימות החמה ופסקו הגשמים ושינה סדר בראשית ונתגברו המעיינות ושטפם:
Tossefoth non traduit
יום שמזל כימה שוקע ביום. גרסינן במילתיה דרבי אליעזר גבי י''ז במרחשון ושינה הקב''ה עליהן מעשה בראשית והעלה כימה ביום ובמילתיה דרבי יהושע גבי י''ז באייר גרס יום שמזל כימה עולה ובקונטרס גריס איפכא ואין הסדר כן דבניסן טלה עולה בתחלת היום ושוהה שתי שעות עם חלק אחד משלשים בשעה אחריו שור שתי שעות שכן דרך כל מזל שוהה שתי שעות כדמשמע בפרק המקבל (ב''מ דף קו:
ושם) דקא אמרינן עד אימת עד דאתו אריסי מדברא וקיימא כימה להדי רישייהו ויש שש מזלות אחרות כנגדן מע''ק גד''ד די''ב מזלות יש שקבועין בגלגל ששה למטה ששה למעלה והגלגל סובב וכשמתחיל האחד לעלות מתחיל שכנגדו לשקוע וכל חדש ניסן טלה עולה לאור הבקר או מראשו או מזנבו ומאזנים שוקע כנגדו ושור שאחר טלה משמש באייר וכל ימי אייר עולה בתחלת היום ועקרב שוקע כנגדו וכן הולך סדר כולם דכל אחד משמש חדש ואמר בפרק הרואה (ברכות דף נח:) דכימה זנב טלה וכיון דשור מתחיל לעלות באייר בתחלת היום מכלל דכבר טלה עולה כולו עד כימה הבא בזנבו ובמרחשון עקרב עולה מתחלת היום מתחיל שור שכנגדו לשקוע ונמצא שכבר שקוע טלה כולו עם הבא בזנבו ולפי זה הסדר קיימי כימה ארישייהו דפרק המקבל (ב''מ דף קו:) היינו שבט ולא כמו שפי' שם בקונטרס דהיינו אדר וגבי מרחשון גרסינן מעינות מתמעטין וגבי אייר מתגברין דאע''פ שרביעה ראשונה יורדת במרחשון מ''מ הכי אורחייהו כדכתיב (יהושע ג) והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר ואמר בפרק במה אשה (שבת דף סה. ושם) ובפרק בתרא דנדה (דף סז. ושם) אבוה דשמואל עביד לבנתיה מקוואות ביומי דניסן ומפצי ביומי דתשרי [וגרסי' בסמוך בשלמא לר''א היינו דשינה אלא לר' יהושע מאי שינה]:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אוֹתוֹ הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן הָיָה, יוֹם שֶׁמַּזַּל כִּימָה עוֹלֶה בַּיּוֹם וּמַעְיָנוֹת מִתְגַּבְּרִים.
Traduction
Rabbi Eliezer disagrees and says: That day was the seventeenth of Marḥeshvan, the second month counting from Tishrei, which is the day that the constellation of Kima rises during the day and the season that the springs increase.
Rachi non traduit
יום שמזל כימה עולה ביום. שבמרחשון עולה עקרב בתחלת היום ואחריו קשת נמצא טלה עולה בסוף היום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source